CIVILIZATION
IMAGINE
FORESTS
DREAMLAND
THEY ARE EVERYHERE
05:00
CITYLIGHTS
JAFFA-TEL-AVIV
GPN
VIDEO ART
As an independent artist and creator who enjoys delving into and mastering every aspect of the plastic arts, I decided to immerse myself in the intricacies of filmmaking, gathering everything I've explored over the past two decades into one cohesive creation.
The films you are about to watch were written, cast, filmed, directed, edited, designed, animated, sound mixed, and color graded entirely by me.
These films are the embodiment of my soul, the depths of my thoughts, and a deep juggling act of my visual capabilities. I hope you enjoy diving into the personal world conveyed through text, sound, and moving images.
All proceeds from this page go toward a personal savings fund I’ve established for the creation of future films. Watch, share with friends and family, and support independent LGBTQ+ filmmaking in Israel.
כאמן ויוצר עצמאי שנהנה להעמיק וללמוד כל תחום ותחום בעולם האמנות הפלסטית, החלטתי להעמיק וללמוד את רזי הקולנוע ולאסוף ליצירה אחת שלמה את כל שהתעסקתי בו ביותר משני העשורים האחרונים. את הסרטים הבאים שתוכלו לצפות בהם, כתבתי, ליהקתי, צילמתי, ביימתי, ערכתי, עיצבתי, הנפשתי, קימפזתי וצבעתי.
הסרטים הבאים, הם התגלמות של נשמתי, עומקי מחשבתי וליהטוט עמוק במנעד היכולות הויזואליות שלי. אני מקווה שתהנו לצלול אל תוך העולם האישי המגולם דרך טקסט, סאונד ותמונה נעה.
כל ההכנסות מדף זה הולכות לקופת חסכון אישית שפתחתי עבור יצירת הסרטים הבאים. צפו, שתפו חברים ומשפחה ותרמו ליצירה להט״בית עצמאית בישראל.
ENJOY!
CIVILIZATION
A Short film by Gal Primack Najari
Civilization is a 17-minute video art piece depicting three women scrubbing a statue in a modern art museum in Rome. The work raises philosophical questions about the nature of labor and life: What is considered "low" and what is "high"? Is there a hierarchy between physical labor and creative work, between manual labor and "white-collar" jobs? Through its imagery, the piece sparks a conversation about privilege: Does being white and European grant us the illusion of simpler, more comfortable lives, or are we equally bound by the same socio-economic structures that perpetuate global inequalities? The artwork explores the intersections of labor and money, dependence versus independence, art versus routine, and asks: Is creation itself liberation, or just another form of labor?
ציוויליזציה הוא וידאו ארט בן 17 דקות המתאר שלוש נשים המקרצפות פסל במוזיאון לאמנות מודרנית ברומא. היצירה מעלה שאלות פילוסופיות על מהות העבודה והחיים: מה נחשב "נמוך" ומה "עליון"? האם יש היררכיה בין עבודה פיזית לעבודת יצירה, בין עבודה שחורה לעבודה "לבנה"? דרך הדימויים, מתעורר שיח על פריבילגיה: האם עצם היותנו לבנים מאירופה מעניק לנו אשליה של חיים פשוטים ונוחים יותר, או שמא גם כאן אנו תלויים באותם מבנים כלכליים חברתיים שיוצרים פערים גלובליים? היצירה בוחנת את הקשרים בין עבודה לכסף, תלות מול עצמאות, אמנות מול שגרה, ומעלה את השאלה: האם היצירה עצמה היא שחרור או עבודה מסוג אחר?
CITYLIGHTS
A Short film by Gal Primack Najari
Citylights is a visual odyssey threading its way through the veins of civilization, from Chile to Tel Aviv, from the flickering glow of nightlife to the enveloping darkness of the soul. The work seeks to touch upon that universal human longing: to feel connection, to be held, to be loved. Why does the queer community, across the globe, find itself drawn to the subterranean shadows, where intimacy becomes a sanctuary and love a ritual? Is the darkness a refuge from the judging gazes of the surface, or is it a mirror of the relentless struggle for freedom? Chile and Tel Aviv, two poles distant in geography yet united in shared desire, weave together the local with the universal, the personal with the collective. "Citylights" poses the eternal question: is it in the darkest spaces that the human light shines brightest?
אורותהעיר היא מסע ויזואלי המפלס דרכו דרך נימי הציוויליזציה, בין צ'ילה לתל אביב, בין האור המהבהב של חיי הלילה לבין האפלה העוטפת את הלב. העבודה מבקשת לגעת באותה כמיהה אנושית אוניברסלית: לחוש מגע, להתחבר, להיות נאהב. מדוע הקהילה הגאה, בכל קצוות העולם, מוצאת את עצמה במרתפי החשכה, שם האינטימיות הופכת מקדש, והאהבה – פולחן? האם החשכה היא מחסה מהמבטים השיפוטיים של פני השטח, או שמא היא השתקפות של המאבק המתמיד לחופש? צ'ילה ותל אביב, שני קטבים המרוחקים גאוגרפית אך מחוברים בתשוקה משותפת – מחברים את המקומי עם האוניברסלי, את הפרטי עם הציבורי. "Citylights" מציבה את השאלה הנצחית: האם החיבור החשוך הוא המקום שבו האור האנושי זוהר ביותר?
JAFFA - TEL - AVIV
A Short film by Gal Primack Najari
JAFFA - TEL - AVIV is a poetic video work exploring the transition between sea and city, between natural light and urban darkness, through the lens of slow motion that suspends time itself. Rising from the beach toward Tel Aviv on a summer evening, the endless pedaling of the bicycle becomes almost meditative, as every moment is distilled into 200 frames per second. The sweat and nakedness carried from the sea merge with the immense orange cloud, wrapping the heart in a feeling of warmth and love, contrasted against the cold, heavy blue-gray concrete of the city. The piece captures the tension between the tangible and the ethereal, between light and shadow, the warmth of nature and the chill of urban life. It is an intense emotional journey blending materiality and the sublime, revealing moments of grace within the rigidity of urbanity.
יפו - תל - אביב היא עבודת וידאו פיוטית החוקרת את התנועה שבין הים לעיר, בין האור הטבעי לחושך העירוני, דרך מצלמת סלואו מושן המעמידה את הזמן במקום. בתנועת עלייה מהחוף אל תל אביב בשעת ערב קיץ, הדיווש האינסופי של האופניים הופך כמעט מדיטטיבי, כשכל רגע מתפרק ל-200 פריימים בשנייה. הזעה והעירום שהובאו מהים מתמזגים עם הענן הכתום העצום, שעוטף את הלב בתחושת אהבה וחמימות, אל מול הבטון הכבד, הקר והאפור של העיר הגדולה. העבודה מתארת את המתח שבין האטום לערפילי, בין האור לחושך, בין החום של הטבע לקור של העירוניות. זהו מסע רגשי עז המשלב חומריות ונשגב, חושף רגעים של חסד בלב האורבניות הקשוחה.
DREAMLAND
A Short film by Gal Primack Najari
My short film ״DREAMLAND" is a visual poem that tells the story of those searching for love in the big city, like myself—a place where noise, fast pace, and chaos intrude into the most intimate moments. The film portrays a couple passionately kissing in a colorful and beautiful space, yet something ominous lingers in the air, as if the city itself is pushing love away. The magic of the moment is repeatedly interrupted by the sounds of the streets and buildings, reminding us that there is no safe space for love in the chaos of the city.
The camera roams the space, observing from the sidelines like a fly on the wall—just as I wander between the desire to experience true love and the feeling that the city makes it slip away. It’s a small and emotional piece, one that invites viewers to watch again and again, like an endless search for connection in a world where everything is fleeting and temporary.
הסרט הקצר שלי "דרימלנד״ הוא שיר חזותי שמספר את סיפורם של אלה המחפשים אהבה בעיר הגדולה, כמוני – מקום שבו הרעש, הקצב המהיר וההמולה נדחקים אל תוך הרגעים הכי אינטימיים. הסרט מתאר זוג שמתנשק בלהט בחלל צבעוני ויפהפה, אך משהו מאיים תלוי באוויר, כאילו העיר עצמה דוחקת את האהבה החוצה. רגע הקסם נקטע שוב ושוב על ידי רעשי הרחוב והבניינים, מזכיר שאין לאהבה מרחב בטוח בתוך הכאוס של העיר.
המצלמה משוטטת בחלל, מתבוננת מהצד כמו זבוב על הקיר – בדיוק כפי שאני, תועה בין הרצון לחוות אהבה אמיתית לבין התחושה שהעיר חומקת ממנה. זו יצירה קטנה ומלאת רגש, שניתן לשוב ולצפות בה, כמו חיפוש בלתי נגמר אחרי חיבור בעולם שבו הכל זמני ובר-חלוף.
THEY ARE EVERYWHERE
A Short film by Gal Primack Najari
“They Are Everywhere” is a video art piece that delves deeply into the impact of technology on humanity, offering a critical and philosophical reflection to its audience. The work begins with a moment of realization, an awakening to a new and unsettling reality where something fundamental seems to have shifted—though pinpointing exactly when it began proves elusive.
Through powerful and evocative imagery, the film examines how technology has become interwoven into the fabric of our lives. It is no longer merely a tool; it has evolved into an almost exclusive mediator between humans and the world, between individuals and their inner selves. These devices are omnipresent, like mushrooms sprouting from the modern soil: on streetlight poles, amidst tree branches, in offices and homes, and most notably, in our hands. Their presence infiltrates spaces that were once considered private and intimate.
The film conveys a sense of loss—not just of privacy and control, but also of the primal connection between individuals and their inner worlds. In this reality, emotions, thoughts, and experiences seem to be documented, analyzed, and, at times, distorted by technology, which dictates the rules of engagement.
“They Are Everywhere” raises fundamental questions about the boundaries of technological influence: Do we control it, or does it control us? How aware are we of the processes occurring behind the scenes, shaping our perception of reality? And at what point did we trade our intimacy for convenience, efficiency, or perhaps fear of being left behind?
The film does not offer definitive answers but instead confronts the viewer with the ambivalent feelings of anxiety, wonder, and loss. It stands at the intersection of the scientific and the human, the aesthetic and the political, the present and the futuristic—a visual and philosophical journey inviting us to rethink our place in the technological era.
״הם בכל מקום״ הוא יצירת וידאו ארט המתבוננת בעומק השפעתה של הטכנולוגיה על האנושות, תוך שהיא מציבה מראה ביקורתית-פילוסופית בפני הצופה. היצירה נוגעת בנקודת הפתיחה של ההכרה בשינוי: הרגע שבו התודעה מתעוררת למציאות חדשה ומוזרה, בה נדמה שמשהו יסודי השתבש או השתנה – אך קשה להצביע בדיוק על הרגע שבו זה החל.
באמצעות דימויים חזותיים עוצמתיים ומלאי משמעות, הסרט בוחן כיצד הטכנולוגיה נטמעה במארג חיינו. היא כבר אינה רק כלי – היא הפכה למתווך כמעט בלעדי בין האדם לעולם, בין האדם לעצמו. המכשירים נוכחים בכל מקום, כמו פטריות שצמחו מתוך קרקע מודרנית: על עמודי תאורה, בין ענפי העצים, במשרדים ובבתים, ובעיקר בידינו. נוכחותם חודרת למרחבים שאמורים היו להיות אינטימיים ופרטיים.
הסרט מציג תחושת אובדן – לא רק אובדן של פרטיות ושליטה, אלא גם של החיבור הראשוני בין האדם לעולמו הפנימי. במציאות זו, נדמה כי רגשותינו, מחשבותינו, וחוויותינו עוברות תהליך של תיעוד, ניתוח, ולעיתים גם עיוות, על ידי הטכנולוגיה שמכתיבה את תנאי המשחק.
״הם בכל מקום״ מעלה שאלות מהותיות על גבולות ההשפעה של הטכנולוגיה: האם אנו שולטים בה, או שמא היא שולטת בנו? עד כמה אנו מודעים לתהליכים המתרחשים מאחורי הקלעים, המעצבים את תפיסתנו את המציאות? ומתי בדיוק ויתרנו על האינטימיות שלנו לטובת נוחות, יעילות, או אולי פחד מלהישאר מאחור?
הסרט אינו מציע תשובות חד-משמעיות, אלא מציב את הצופה מול התחושות האמביוולנטיות של חרדה, פליאה, ואובדן. זוהי יצירה שנמצאת בנקודת המפגש בין המדעי לאנושי, בין האסתטי לפוליטי, ובין הנוכחי לעתידני – מסע חזותי ופילוסופי שמזמין אותנו לחשוב מחדש על מקומנו בעידן הטכנולוגי.
05:00
A Short film by Gal Primack Najari
05:00 is a single, continuous shot capturing an intimate and fleeting moment—a game of fire against the rising sun. It is a poetic homage to the end of an unforgettable night, a time when I encountered someone breathtaking, who left an indelible mark on my heart.
In this shared journey, under the vivid hues of night, he surprised me with a mesmerizing fire performance. As the flames danced, people gathered, a DJ played live music, and the horizon began to glow with the birth of dawn. These magical minutes marked the close of a beautiful chapter in my life—a moment suspended in time and now shared with you, the viewer.
The interplay between fire and the rising sun is not merely visual but symbolic: fire represents human passion, the fleeting beauty of connection, and the impermanence of experience. The sun, in its steady ascent, embodies renewal, constancy, and the inevitability of forward motion. Together, they illustrate the poignant tension between the transitory and the eternal, between what burns brightly and what endures. This piece is an offering—a window into a memory where time stood still, yet life moved forward.
05:00 הוא תיעוד של רגע בלתי נשכח – וואן-שוט ארוך, שבו האש והשמש משתלבים בדיאלוג מטאפיזי. מופע האש, בלב הלילה, שואב את אנרגיית השחר המפציע – רגע שבו העבר והעתיד נפגשים בנקודה אחת בזמן.
האש מייצגת את הכאן ועכשיו, את העוצמה, התשוקה, והרגעיות של הרגשות האנושיים. השמש העולה מסמלת את הקיום הנצחי, המחזוריות, והחיים שממשיכים, ללא תלות באירועים חולפים.
הרגע הזה בו השמש מתגלה מאחורי מופע האש הוא לא רק תיעוד של שחר חדש, אלא שיקוף של ההבנה האנושית: כל לילה, מלא קסם או חשכה, תמיד מסתיים בזריחה. הסרט מקפיא זיכרון של אהבה, רגע של פלא, ומהווה תזכורת לקשר בין האישי לאוניברסלי, בין הבוער לרוחני.
IMAGINE FORESTS
A Short film by Gal Primack Najari
"Imagine a Forest" is a compelling video art piece that captures the demolition of a building in the heart of Tel Aviv by a bulldozer.
This powerful and immersive work vividly illustrates humanity’s forceful dominance over nature, symbolized through the destruction of urban structures. The film reflects on the broader theme of how vibrant forests are being replaced by concrete, emphasizing the transition from living ecosystems to lifeless environments. Through this stark visual, the work critiques the encroachment of human development on the natural world, urging viewers to contemplate the loss of our natural landscapes.
"תדמיינו יער" הוא יצירת וידאו ארט סוחפת ועוצמתית, המציגה את הריסתו של בניין בלב תל אביב על ידי דחפור.
העבודה המוחשית והמרשימה מתארת את השלטון הכוחני של האדם על הטבע, באמצעות הריסת מבנים, ומדברת על התחלופה של יערות ירוקים בבטון, שממלא את העולם שלנו. הסרט מבקש לעורר מחשבה על ההרס של הסביבות החיות לטובת סביבות חסרות חיים, ולבקר את ההתפשטות הבלתי פוסקת של פיתוח אנושי על פני הנוף הטבעי.